ניתוח לכריתת ריאה או אונה נועד להסיר רקמת ריאה חולה, לרוב בעקבות גידול, כאשר היקף הכריתה נקבע לפי מיקום המחלה, גודלה ומצבו הרפואי של המטופל.
לפני הניתוח מבוצעות בדיקות הדמיה ותפקודי ריאה כדי להעריך את ההתאמה לניתוח ואת התפקוד הנשימתי הצפוי לאחריו. בהתאם לממצאים, ניתן לבצע כריתה מוגבלת, כריתת אונה או כריתה נרחבת יותר, בגישה פתוחה או זעיר־פולשנית כאשר הדבר מתאים.
המידע הרפואי באתר קרדיוהיל נועד לספק למטופלים ולבני משפחותיהם הסבר מקצועי, ברור ונגיש על מצבים רפואיים, בדיקות, טיפולים וניתוחים בתחומי הלב, החזה, הריאות וכלי הדם. התוכן נכתב ונערך במטרה לסייע בהבנת התהליך הרפואי, אך אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי אישי או לבדיקה על ידי רופא מומחה.
מה חשוב לדעת על ניתוח כריתת ריאה או אונה?
- היקף הכריתה נקבע לפי מיקום הגידול, גודלו והאם קיימת מעורבות של אזורים נוספים בריאה.
- לפני הניתוח בודקים את תפקודי הריאה כדי להעריך כמה יכולת נשימתית צפויה להישאר לאחר הכריתה.
- המטרה היא להסיר את הרקמה החולה באופן מלא ככל האפשר, תוך שמירה מרבית על רקמת ריאה מתפקדת.
- ההחלטה בין כריתה מוגבלת, כריתת אונה או כריתה נרחבת יותר מתקבלת באופן אישי בהתאם לממצאים ולמצב המטופל.
רקע: מה ההתוויות של ניתוחים לכריתת ריאה
המחלה הריאתית הכי נפוצה, הדורשת בימינו ניתוחים לכריתת ריאה חלקית או שלמה, היא סרטן הריאה. זו מחלה השלישית בשכיחותה אצל האוכלוסיה הכללית והיא תוקפת לא רק את המעשנים.
לאחר בירור מקיף של מצבו הבריאותי של החולה, בדיקת התפשטות המחלה על ידי טומוגרפיה ממוחשבת (CT), מיפוי PET, תפקודי נשימה ובירור לבבי אפשר לקבוע את היקף הניתוח. רק בתום הבירור ניתן לסכם אם החולה זקוק לכריתה חלקית או שלימה של הריאה.
מתי ניתן להסתפק בכריתה חלקית של הריאה?
כריתה ניכרת או מלאה של הריאה מבוצעת בתדירות נמוכה יותר. במקרים רבים, בהתאם לגודלו ומיקומו של הגידול ולמצבו של החולה, ניתן להסתפק בכריתה של אונה בודדת (Lobectomy) או בחלק ממנה. במקרים המתאימים, כריתת אונה או חלק ממנה אינה מחייבת בהכרח פתיחה מלאה של בית החזה ולעיתים ניתן לבצע אותה באמצעות טורקוסקופיה.
הניתוח
כיום קיימות שתי דרכים לכריתת אונה של ריאה. הניתוח הקונבנציונאלי כולל פתיחה צדדית-אחורית של בית החזה עם פישוק של הצלעות. בדרך זו נכנסים לתוך חלל בית החזה וכורתים את האונה החולה או כל הריאה יחד עם בלוטות הלימפה בכל התחנות סביב הלב.
בעשור האחרון הפכה לנפוצה השיטה הזעיר-פולשנית לכריתת אונה בלבד. שיטה זו מתבצעת על ידי החדרת מצלמת טלוויזיה לתוך בית החזה ובעזרת עוד שלוש או ארבע כניסות מזעריות מנתקים את האונה הנגועה. חשוב לציין כי שיטה זו מיועדת לחולים הסובלים מגידולים קטנים הנמצאים בהיקף של הריאה ודורשת לבסוף פתיחה כלשהי של בית החזה לצורך הוצאת האונה.
האם קיימים סיכונים בניתוח?
למרות מורכבות הניתוח, סיכויי ההצלחה הינם גדולים. בין הסיבוכים ניתן למצוא דימום, דלקת ריאות ודלף אוויר ממושך מן הנקזים. חשוב לציין שבעזרת המחשוב החדיש בו אנו משתמשים אחוז הסיבוכים הינו בפועל קטן משמעותית מן המתואר בספרות.
הרדמה טשטוש ואלחוש
הניתוחים מתבצעים תחת הרדמה כללית. בנוסף, המרדים מחדיר צנתר אפידורלי לשימוש לאחר הניתוח למספר ימים. בימים הראשונים מזליפים חומרי הרדמה דרך הקטטר האפידורלי והחולים מרגישים הקלה גדולה.
משך הניתוח הוא כשעה וחצי בדרך כלל והחולים עוברים את הלילה הראשון ביחידה לטיפול נמרץ למרות שיוצאים מחדר ניתוח בהכרה מלאה ונשימה ספונטנית. בסוף הניתוח החולים יוצאים עם נקז או שניים היוצאים מבית החזה המנותח שנשארים במשך מספר ימים. לאחר הוצאת הנקזים מפסיקים את ההרדמה האפידוראלית והטיפול נגד כאבים מתבצע על ידי תרופות פומיות.
מה חשוב לדעת לפני ניתוח?
על החולה המועמד לניתוח כריתת אונה או ריאה שלימה עקב מחלה ממארת להיות מודע לאפשרות שייתכן ויהיה צורך בטיפול משלים על ידי כימותרפיה או הקרנות לאחר הניתוח. דבר זה נדע רק לאחר קבלת התשובות הפתולוגיות.
החלמה ושיקום
לאחר הוצאת הנקזים מותר לחולה לעשות הכול. כמובן שהאי נוחות של החתך הינה מגבילה. מומלץ לעבור שיקום בבית החלמה או במכון לשיקום ריאות לפי הצורך.
