האם קיימים סיכונים בניתוח מסתמים?
ככל פעולה כירורגית פולשנית, גם ניתוח מסתמים איננו חף מסיכונים ומסיבוכים, חשוב מאוד להיות מודעים אליהם, טרם קבלת ההחלטה על ביצוע ניתוח. כדי להפחית אותם ככל הניתן, חשוב לתת לרופא המנתח ולרופא המרדים את מקסימום האינפורמציה הרפואית והאישית, כך שהם יידעו להתאים את הטיפול המיטבי ולשים לב במיוחד לנקודות רגישות ובעייתיות. ניתוח מסתם, שאינו ניתוח דחוף, נחשב לפרוצדורה בטוחה באופן יחסי, ששיעורי התמותה ממנה נמוכים, כמו גם סיכוני הסיבוכים. אנשים שתפקוד החדר השמאלי של לבם נמוך, כאלו שעברו התקף לב שפגע בשריר הלב שלהם, מטופלים שסובלים מבעיות במערכת הלב וכלי הדם וכאלו שסובלים ממחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) נחשבים לבעלי סיכון ניתוחי גבוה יותר. סיכוני ההרדמה גם הם נמוכים בדרך כלל.
הרדמה, טשטוש ואלחוש
ניתוחי מסתמים מתבצעים בהרדמה מלאה. המשמעות היא שבמשך כל זמן הניתוח המטופל איננו חש כאב, ומרדים מומחה מנטר את מצבו הגופני בכל רגע ורגע, כדי לוודא שהוא ישן שינה עמוקה, שריריו רפויים והוא אינו חש דבר ממהלך הניתוח. ההרדמה ניתנת לרוב באמצעות זריקה, שמוחדרת אל שקית העירוי של המטופל. כמה עשרות שניות לאחריה חווים המטופלים תחושה של ערפול הכרה, ולאחר מכן הם שוקעים בשינה. לאחר שמסתיים החלק הכירורגי של הניתוח, המרדים מעיר את המטופל באמצעות הפסקת מתן חומרי האילחוש. אחרי ההתעוררות מועבר המנותח אל מחלקת ההתאוששות כדי לוודא התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח.
מה חשוב לדעת לפני הניתוח
לקראת ניתוח מסתמים יש לבצע בדיקות דם כולל ספירת דם, כימיה, אלקטרוליטים, תפקודי כבד ותפקודי קרישה. נוסף על כך יש לבצע א.ק.ג. וצילום חזה ולהביא את כל הדמיות הלב שנעשו (הצינתור האבחוני / הצינתור הווירטואלי,Cardiac CT, אקו-לב במאמץ וכד'). חשוב להכין מסמכים רפואיים ולשתף את הרופא המנתח והרופא המרדים בכל ההיסטוריה הרפואית. חשוב במיוחד לספר על ניתוחים ואשפוזים בעבר, מחלות כרוניות, תרופות מרשם, תוספי תזונה ואלרגיות. מטופלים הסובלים ממחלות נלוות נדרשים לייעוץ של רופא מומחה בתחום (כמו רופא פנימאי) טרם הניתוח. שבוע לפני הניתוח ובהתאם להמלצת המנתח, יש להפסיק נטילת נוגדי קרישה כמו קומדין. חשוב מאוד להתייעץ עם רופא המשפחה או המנתח לגבי צורך בתחליפים. ביום הניתוח עצמו יש להיות בצום מוחלט, כולל מים, החל מ-6 שעות לפני תחילתו. טרם הניתוח יש להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי ומומלץ להימנע מעישון. במידה ויש למטופל שערות באיזור הניתוח הן יגולחו על ידי איש צוות של בית החולים. מומלץ להתקלח לאחר מכן. ממש לפני הניתוח מחובר המטופל לאינפוזיה, ואליה יזליף הרופא המרדים תרופת הרגעה, שתסייע לו להפחית תחושות של חרדה.
החלמה ושיקום מניתוח מסתמים
לאחר השהייה בטיפול נמרץ, מועבר המטופל אל המחלקה לניתוחי לב, שם ימשיכו אנשי הצוות הרפואי והסיעודי לטפל בו, להשגיח עליו ולנטר את לבו כל הזמן באמצעות א.ק.ג. שיחובר לגופו. מספר שעות לאחר מכן מסייעים לו לרדת מהמיטה ולשבת בכורסה. חשוב לקחת בחשבון שההחלמה מהניתוח היא תהליך הדרגתי וממושך שאורך כ-3-4 חודשים. לאחר מכן ניתן לחזור לשגרת החיים המלאה. בימים הראשונים שלאחר השחרור מרגישים מרבית המטופלים חלשים, בעקבות הטראומה הניתוחית. מומלץ להגביר את קצב ועומס הפעולות בהדרגה: להתחיל עם ביצוע משימות קלות ללא מאמץ פיסי ולהגביר את הקצב בהדרגה, על פי התחושה. כשבועיים לאחר הניתוח מוזמן המטופל לביקורת אצל אחד מרופאי קרדיוהיל. חשוב לספר לו על התחושות, על בעיות רפואיות חדשות שצצו ועל ההרגשה הכללית. אם חום גופו של המטופל עולה על 38 מעלות, אם הוא חש כאבים בחזה או אם הוא סובל מסימפטומים מדאיגים ופתאומיים אחרים – חשוב לדווח על כך מייד וללא דיחוי לרופא המנתח או לאחות התורנית. מומלץ שלא להרים משאות כבדים או לבצע פעילות פיסית מאומצת ב-6-8 השבועות הראשונים שאחרי הניתוח. אם מופיעות תשישות או סחרחורת בתקופה זו, מומלץ גם שלא לנהוג עד שתחושות אלו יחלפו. בדרך כלל מומלצת מנוחה וחופשת מחלה למשך כחודשיים. הצטרפות לתוכנית שיקום לחולי לב עשויה גם היא לסייע ולשפר את ההחלמה. השיקום ניתן בתחילה בבתי מלון או במרכזים ייעודיים ולאחר מכן במרפאות בקהילה או בבתי חולים. השיקום מומלץ מאוד וכולל חינוך והדרכה לתזונה נכונה, תוכנית אימונים מותאמת אישית ותוכנית טיפול ומעקב פרטנית.
משך הניתוח והאשפוז
משך הניתוח מאוד אינדיבידואלי ותלוי בסוג הניתוח ומצבו של החולה. ככלל, הניתוח יכול לנוע בין שלוש שעות עד 6 שעות כולל זמן ההרדמה. גם משך האשפוז משתנה ויכול לנוע בין 5 ימים ועד לטווח ארוך יותר וגם הוא תלוי בסוג הניתוח ובמצבו הכללי של החולה.
לפרטים נוספים ולתיאום ייעוץ או ניתוח פרטי יש למלא את הטופס ליצירת קשר.