לקחת אוויר: איכות חיים טובה לצד מחלת ה-COPD

טיפולים חדשניים עשויים לשנות את חיי החולים במחלת ה-COPD. המחלה שנחשבה פעם קטלנית ניתנת היום לטיפול, והרופאים מזמינים גם מעשנים לא לחשוש ולהגיע לאבחון ולטיפול

מהי מחלת ה-COPD?

מחלת ה-COPD, הנקראת גם "מחלת ריאות חסימתית כרונית", מופיעה בשכיחות גבוהה בקרב מעשנים (כ-80%) ונחשבת למחלה של מעשנים, אך גם לא מעשנים עלולים לחלות בה. המחלה היא גורם התמותה השלישי ממחלות בעולם וגורם התמותה השביעי ממחלות בישראל. על פי הערכות של האיגוד הישראלי לרפואת ריאות יש בארץ כ-300 אלף חולים במחלה במצבי חומרה שונים. אף ש-COPD מוגדרת כמחלה קטלנית, המודעות אליה נמוכה, וכ-75% מהחולים בה אינם מאובחנים כלל עד שלב מאוחר ולכן לא ומקבלים טיפול שעשוי להקל עליהם ואף להציל את חייהם.

COPD נגרמת בגלל הרס של הסימפונות – צינורות האוויר שבריאות וברקמת הריאה. ההרס המצטבר מוביל להיווצרות חורים שפוגעים בתפקוד התקין של הריאות, וגורמים לקשיי נשימה, שיעול כרוני, ריבוי של ליחה וירידה בסיבולת בזמן מאמץ.

איך מאבחנים את המחלה?

האבחנה מתבצעת בעזרת בדיקת נשיפה פשוטה בספירומטר. הבדיקה אינה פולשנית ואינה כואבת. במהלך הבדיקה המטופל נושף למכשיר, שבודק את כמות האוויר הננשפת. אם המטופל לא מצליח להוציא מעל 70% מכמות האוויר בריאות בשנייה הראשונה – מתקבלת אבחנה של COPD. ככל שהאבחון מתבצע בשלב מוקדם יותר של המחלה, כך תוצאות הטיפול עתידות להיות טובות יותר.

למי מומלץ לעשות את הבדיקה?

נשימה היא פעולה ספונטנית שאנחנו עושים בלי לחשוב עליה. אנחנו נושמים בממוצע כ-20 אלף פעם ביום, וכשמשהו בתהליך הבסיסי הזה משתבש, התחושה מפחידה מאוד. הבדיקה מומלצת לאנשים שמרגישים שהם נמנעים מפעילויות פשוטות כמו לצאת לקניות או להליכה, בשל קשיי נשימה. התלונות לרוב הן על כך ש"קשה להכניס אוויר". הסיבה לכך היא שאחד מביטויי המחלה הוא שהריאות נשארות מנופחות והאוויר נכלא בתוכן, והדבר גורם לכך שהבעיה האמיתית שנוצרת היא דווקא לא בהכנסת האוויר אלא בהוצאת האוויר.

הגיל הממוצע לאבחון המחלה הוא 64, והחשד לקיום המחלה מתגבר כשמדובר במעשנים, מעשנים לשעבר, או בקרב אנשים שנחשפו לחומרים מזיקים. אבחון המחלה מתבצע פעמים רבות באיחור רב, כשיש כבר תסמינים פעילים שמפריעים לשגרת החיים, כמו קוצר נשימה (בעיקר בזמן מאמץ), תחושת חנק, לחץ בחזה, תחושה שלא נכנס מספיק אוויר לגוף ונשימה לא סדירה. הבעיה היא שפעמים רבות אנשים נמנעים מביצוע הבדיקה משום שהם יודעים שהם בסיכון (בשל עישון בעיקר) וחוששים מהאבחנה. הם מניחים שזו מחלה חמורה שאי אפשר לרפא, שהם יצטרכו להתחבר לחמצן ולהתאשפז, ושחייהם הסתיימו. האמת היא שיש היום טיפולים יעילים ופשוטים למחלה ואבחון מוקדם עשוי להוביל לטיפול אפקטיבי ולאיכות חיים גבוהה. אנשים מעשנים חשים פעמים רבות אי נעימות וחוששים שהרופאים ינזפו בהם ויאשימו אותם במצבם. אך זה זו הנחה שגויה. הצוותים הרפואיים מבינים היטב את הקושי של מעשנים ורוצים לעזור להם הן בהפסקת העישון והן בטיפול במחלה.

רוב החולים הם אכן מעשנים?

עישון הוא גורם הסיכון העיקרי למחלה – כ-80% מהמקרים. אך יש גורמים נוספים כמו זיהום אוויר, גורמים מזהמים שונים, וסיבוכים של אסתמה. ההמלצה למעשנים היא לעבור בדיקת תפקודי ריאה גם אם אין להם סימפטומים, מפני שהמטרה היא לאבחן את המחלה כמה שיותר מוקדם, כשרק מתחילה ההיצרות של הסימפונות, עוד לפני שהמחלה מתבטאת בצורה קלינית.

אילו טיפולים מוצעים היום לחולי-COPD?

השלב הראשון בטיפול במחלה הוא הפסקת העישון. הטיפולים התרופתיים למחלה ניתנים בקלות באמצעות משאף פעמיים ביום באופן קבוע, ויכולים להאריך את החיים, לשפר את איכותם, להפחית אשפוזים ולמנוע תמותה. במחלת ה-COPD יש חשיבות גדולה לאבחון המוקדם, שעשוי לעצור את ההידרדרות, אך גם לחולים מאובחנים שמרגישים שהמחלה לא בשליטה והם סובלים מהתלקחויות רבות כדאי לגשת לרופא ולבדוק אפשרויות טיפול חדשות.

בארסנל התרופות יש היום מגוון רחב של אפשרויות. חלקן לטיפול קבוע כדי למנוע התלקחויות של המחלה, וחלקן לטיפול קצר טווח במצבים של התלקחויות נקודתיות. פעמים רבות הטיפול משלב כמה סוגי תרופות, ששואפים פעם אחת בבוקר ופעם אחת בערב. מדובר בעיקר בתרופות מרחיבות סימפונות ובסטרואידים. הטיפול הפשוט הזה מוביל לשינוי משמעותי באיכות החיים. למשאפים יש אפקט מהיר: כמה שניות אחרי השאיפה כבר מרגישים הקלה למשך 12 עד 24 שעות. עם זאת, הטיפול הוא קבוע מפני שיש לו גם השפעה לטווח ארוך.

המילה "סטירואידים" מעוררת לעתים חשש. הסטרואידים לא עלולים לגרום נזק?

לעומת כדורים שנוטלים דרך הפה, סטרואידים בשאיפה נחשבים כטיפול מקומי שכמעט אינו גורם לנזק. המחקרים מוכיחים כי שימוש בסטרואידים בשאיפה מפחית את הסיכוי להחמרה והתקלחות ומקטין את הצורך בנטילת סטירואידים דרך הפה. כך שבטווח הרחוק, שימוש קבוע במשאף הוא בעל פעולה כפולה – גם הקלה מיידית על קשיי נשימה, הפחתת שיעול וחזרה לפעילות, וגם הפחתת ההתקלחויות, האשפוזים והסיכוי לתמותה.

איך בוחרים את המשאף המתאים ביותר?

המשאף המתאים הוא המשאף שמצליחים להשתמש בו גם כשמרגישים לא טוב. יש משאפים שאפשר לחבר לספייסר – מכשיר שעוזר להעביר את התרופה לריאות אם לאדם יש קושי לעשות זאת, כמו רעד או בעיה בקורדינציה. בתחילת התהליך, הרופא מנחה את המטופל לגבי השימוש במשאף, ובהמשך אפשר להיעזר גם באחות או בטכנאי תפקודי הריאות, שיבדקו את השימוש הנכון והאופטימלי במשאף לאורך זמן.

מהם הסימנים שעלולים להעיד על המחלה?

  • שיעול כרוני
  • קושי בתפקוד והימנעות מפעילויות פשוטות כמו הליכה
  • ריבוי ליחה
  • תחושת קושי בנשימה


פעמים רבות אנשים נמנעים מביצוע הבדיקה משום שהם יודעים שהם בסיכון (בשל עישון בעיקר) וחוששים מהאבחנה. אנשים מעשנים חשים פעמים רבות אי נעימות וחוששים שהרופאים ינזפו בהם ויאשימו אותם במצבם. אך זה זו הנחה שגויה. הצוותים הרפואיים מבינים היטב את הקושי של מעשנים ורוצים לעזור להם הן בהפסקת העישון והן בטיפול במחלה.

ד"ר ענבל שפרן מומחית למחלות ריאה. עובדת בשיתוף פעולה בסטארטאפים רפואיים ובתחום ה- AI הרפואי.
מצטיינת דיקאן בהוראה אוניברסיטת תל אביב.
כמו כן, ד"ר שפרן הינה בתחום ההוראה של סטודנטים לרפואה הפרה קליניות והקליניות בתחומי רפואת ריאות.

לפרטים נוספים ולתיאום ייעוץ או טיפול פרטי יש למלא את הטופס

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​