הסיבות המרכזיות שבעטיין נאלצים רופאים לבצע כריתה מלאה של ריאה (הליך המכונה pneumectomy או pneumonectomy) או חלקים משמעותיים בה (הליך המכונה wedge resection או segmentectomy) הן: פגיעה מהותית בריאה כתוצאה ממחלה זיהומית או חבלה חמורה (למשל פגיעה פיזית מירי), הימצאות גידול סרטני ממאיר בשלב שבו הסרת הריאה או חלקה אפקטיבית להצלת חיי החולה והימצאותן של גרורות סרטניות, שהגיעו אל הריאות מאיברים אחרים בגוף. רוב ניתוחי הכריתה המבוצעים בישראל קשורים בעיקר לשתי הסיבות האחרונות, דהיינו גידולים סרטניים או גרורות סרטניות המחייבים כריתה של חלק ניכר מהריאה או את כולה. כריתת הריאה מורידה את יכולת הנשימה בכ-50% אולם עדיין אין בכך כדי למנוע תפקוד רגיל במגבלות החדשות שנוצרות.

ההליכים לקראת הניתוח
לאחר ביצוע כל הבדיקות ההכרחיות ולאחר שהרופאים השתכנעו כי הדרך היחידה לטפל במצב היא באמצעות ניתוח, יעבור החולה סדרת פעולות שיכינו אותו לביצוע הניתוח. ראוי לציין כי כריתה ניכרת או מלאה של הריאה היא ניתוח פחות שכיח של הריאה ובמקרים רבים, בכפוף לגודלו ומיקומו של הגידול ומצבו של החולה, הרופאים ינסו להסתפק בכריתה של אונה בודדת בלבד (lobectomy) או חלק ממנה, ניתוח שאינו מחייב בהכרח פתיחה של בית החזה ולעתים ניתן לבצעו בשיטת ניתוח אחרת כמו טורקוסקופיה.כמו בכל ניתוח, לקראת הניתוח החולה עובר הדרכה מסודרת בה יוסברו לחולה הסיכונים והסיבוכים האפשריים, פרטי מהלך הניתוח ושלביו, והטיפולים ההמשכיים הצפויים לו לאחר הניתוח. עם סיום שלב זה יוכן החולה לניתוח בפועל, כאשר במקרים רבים יומלץ על החדרת צנתר אפידוראלי שיסייע בהקלה על הכאבים הצפויים ב-24 השעות שאחרי הניתוח. הניתוח עצמו מבוצע, כמובן, בהרדמה מלאה והוא נחשב לניתוח "גדול" ומורכב בכל קנה מידה רפואי.