הנזק שגורמת הקורונה ללב

ידוע היום שהקורונה גורמת לנזק לבבי. מה סוג הפגיעה? באיזה שיעור מהמקרים פגיעה כזו קורית? ומה המנגנון?

בניגוד למה שסברנו עם פרוץ המגפה, שווירוס הקורונה גורם בעקר לפגיעה קשה בריאות, היום ידוע שזיהום בווירוס הקורונה עלול לגרום לפגיעה לבבית קשה. קיימים מספר מנגנונים למעורבות קרדיאלית בחולי קורונה.

הצורה השכיחה פחות אך עלולה להיות קשה ביותר הינה דלקת קשה וסוערת בשריר הלב, כנראה מחדירת הווירוס לשריר הלב עצמו.

צורת הפגיעה השכיחה ביותר הינה כתוצאה מפגיעה בשריר הלב כתוצאה מהסערה הדלקתית (“סערת הציטוקינים”), מצב שמכונה בספרות גם `Septic Heart`בהשאלה לפגיעה בשרירי הלב שניתן לראות במקרים קשים של ספסיס. 

הסמן העיקרי למעורבות המיוקרדאלית במקרים אלו הינו עלית טרופונין, שמתעדים ב- 20-30% ממקרי הקורונה הקשים. במקרים אלו העליה בטרופונין מקבילה לעליה בסמני הדלקת האחרים דוגמת IL-6,CRP ו – Di-dimer.

 במקרים בהם קיימת עלית טרופונין, כמדד למעורבות לבבית תוארה תמותה גבוהה מאד עד 50% מהמקרים.

צורה שכיחה נוספת לפגיעה לבבית שניתן לראות בחולי קורונה קשים, הינה פגיעה בתפקוד החדר הימני כתוצאה של עלית הלחץ דם הריאתי משנית לתסחיף ריאתי ו\או תסנינים ריאתיים והפוקסיה.

מיהם האנשים שנמצאים בקבוצת הסיכון?

במחקרים רבים נמצא, שהשכיחות של פגיעה מיוקרדיאלית ועלית ערכי הטרופונין, שמאפיינת אותה קשורה הן בעוצמה והן על ציר הזמן בעליה בסמנים בדלקתיים (IL-6, CRP ) והתרומבוטיים ( Di-dimer ) מה שמעיד, כי הפגיעה הלבבית וחומרתה קשורים בעוצמת הסערה הדלקתית שקורית.

בנוסף ידוע כי קיום מחלת לב ברקע כמו גם השמנת יתר, סוכרת ויתר לחץ דם קשורים בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת קורונה קשה ו\או תמותה ממנה. 

בעבודה של Tao Guo וחבריו שפורסמה בכתב העת JAMA Cardiology חולים עם מחלת קורונה קשה רובדו ל-4 קבוצות לפי נוכחות או העדר עלי טרופונין וכן קיום או אי קיום מחלת לב קודמת. בעוד שאלו מחלת לב קודמת ועלית טרופונין שיעור הפטירה היה מעל 60% בחולים ללא עלית טרופונין וללא מחלת לב קודמת התמותה הייתה נמוכה מ-10%.

האם אורח חיים בריא ותרופות עשויים למנוע מקבוצת הסיכון את הנזק הלבבי מהקורונה?

נושא הטיפול התרופתי הניתן לחולים קרדאליים בזמן המגפה הוא מהנושאים המעניינים שעבר מהפך במהלך המגפה. בתחילת המגפה הועלה חשש, כי חולים המטופלים בתרופות שכיחות ממשפחת מעכבי ה- ACE 

דוגמת Capoten, Enalapril or Tritacce ( Ramipril) או ARB (Ocsaar, Losartan, Valsartan) עלולים לסבול בסיכון מוגבר ממחלת קורונה קשה. 

מדובר בתרופות הנמצאות בשימוש נפוץ בחולי לב וחולים עם יתר לחץ דם. הבסיס לחשש היה מאחר שהווירוס נקשר לרקמות הגוף כולל לריאות, כלי הדם והלב באמצעות קולטנים, שרמתם עלולה להיות מושפעת מהתרופות הנ”ל. כיום ברור, כי לא רק שתרופות אלו לא מחמירות את המחלה אלא שיש הטוענים שבחולים בם התפתחה מחלה קשה יש לתת תרופות אלו.

מעבר לכך מאחר שכפי שציינו חולי לב נמצאים בסיכון מוגבר קיימת המלצה מפורשת דווקא בזמן מגפת הקורונה להקפיד הקפדה יתרה על נטילת התרופות, איזון לחץ הדם והסוכרת וטיפול מוקדם ותכליתי בכל חשד להחמרה במחלת הלב בן אם קשורה או לא קשורה למגפה.

כאשר נגיף חודר לגוף, מערכת החיסון פועלת ביתר שאת, האם זה עלול להוביל לנזק לבבי?

בהחלט כן. כפי שציינתי בתשובתי הראשונה הפגיעה השכיחה ביותר בלב בחולי קורונה נובעת כתוצאה מפגיעה בשריר הלב משנית לסערה הדלקתית, הנובעת הפעלת היתר של המערכת החיסונית בחולי הקורונה הקשים. העלה בטרופונין, שהינו הסמן המלמד על פגיעה לבבית קשורה גם בעוצמתה וגם בתזמון שלה בעליה של הסמנים הדלקתיים המלמדים על עוצמת ההפעלה של המערכת החיסונית ועמה הסערה הדלקתית.

האם הלב ניזוק בקורונה רק אצל מבוגרים או אצל כולם?

כעקרון הגיל הינו גורם מרכזי בסיכון להתפתחות מחלת קורונה קשה ועמה פגיעה לבבית. יתרה מכך מאחר שקיום קודם של מחלת לב מהווה גורם סיכון להתפתחות פגיעה לבבית קשה והשכיחות של מחלת לב עולה עם הגיל, ברור שחולים מבוגרים נמצאים בסיכון מוגבר למעורבות לבבית. יחד עם זאת ובעקר הגל הנוכחי אנו פוגשים חולים בשנות השלושים והארבעים ואף נערים שלוקים בדלקת קשה מאד בשריר הלב.

האם דלקת בשריר הלב היא מהנזקים של הקורונה?

בהחלט כן. דלקת יכולה להיגרם מחדירת הנגיף לשריר הלב עצמו ואגב כך לגרום לדלקת סוערת וקשה עם אי ספיקת לב קשה ביותר. בשכיחות גבוה יותר דלקת של שריר הלב או נכון יותר מעורבות יכולה להיגרם גם כתוצאה מהסערה הדלקתית.

האם הנזק הלבבי עלול לפתח מחלת לב כלשהי לטווח ארוך?

הנושא של “תסמונת פוסט (שלאחר) קורונה” או בשמה האחר “קורונה ארוכת טוות” הינה במידה רבה עדין מהווה תעלומה. אנו יודעים היום , כי באחוזים ניכרים חולי קורונה גם לאחר שהוגדרו כמחלימים ממשיכים לסבול מתסמינים. בן התסמינים השכיחים ירידה בסבילות למאמץ, קוצר נשימה במאמץ, כאבים בחזה ודפיקות לב מואצות. כל התסמינים הנ”ל מעוררים פעמים רבות חשש, כי הינם מעידים על פגיעה לבבית. ואכן במספר מחקרים שפורסמו בשבועות האחרונים מדווח על פגיעה דלקתית בשריר הלב שבועות ארוכים לאחר החלמה ממחלת קורונה. ולכן כיום מוקמות יותר ויותר מרפאות ייעודיות לטיפול מעקב וטיפול בחולים מחלימי קורונה.


דילוג לתוכן