תפריט
תפריט

ביצוע מעקפים באמצעות עורקים במקום ורידים

בעבר נהגו מנתחי הלב להשתמש בוורידים לצורך ביצוע המעקפים, בייחוד בוורידים השטחיים של הרגל (saphenous veins). הבעיה הייתה שכבר שנה לאחר הניתוח, כ-10%-20% מהוורידים הללו היו נסתמים (מה שדרש ניתוח חוזר).

שיעור הוורידים הסתומים (בתפקידם כ”מעקפים”) הלך ועלה מדי שנה – עד שכעבור 10 שנים, רק כמחצית מן הוורידים שהושתלו כמעקף עדיין תפקדו ולא היו חסומים לחלוטין, וגם מתוכם – בחצי מהם כבר ניתן היה לראות תהליך טרשתי.

ההכרה בכך שאמנם קצירת ורידים היא פשוטה יחסית ונגישה – אבל תוצאותיה מאכזבות, הובילה את מנתחי הלב אט אט לעבור לשימוש בעורקים. מעקב אחרי מנותחים שהושתלו אצלם עורקים, הראתה כי כעבור 10 שנים, 90% מהם נותרים פתוחים (בהשוואה ל-50%-70% בלבד בוורידים).

המעקפים העורקיים העיקריים שבהם נעשה שימוש הם שני עורקי החזה הפנימיים (הנקראים גם עורקי השד הפנימיים, באנגלית: internal mammary arteries left and right או בקיצור LIMA & RIMA) ועורקי אמת היד (העורקים הרדיאליים). האזורים מהם “נקצרים” עורקים אלו מוזנים על ידי מערכות עורקים משניות הנכנסות לפעולה עם הסרתם, וכך נשמר התפקוד התקין של האיברים.

דילוג לתוכן