בית החולים אסותא

קומה 1, הברזל 20, תל אביב 69710

03-7644140

קומה 1, הברזל 20, תל אביב 69710

info@cardioheal.co.il

קומה 1, הברזל 20, תל אביב

אבחון בעיה במסתמים: אקו-לב וצנתור

חשד למחלת מסתמים

מחלת מסתמים יכולה להופיע בדרגות חומרה שונות: בדרך כלל מחלה קלה ונטולת סימפטומים שתתגלה באקראי בבדיקה שגרתית, ותדרוש מעקב שנתי אצל קרדיולוג (רק לעתים נדירות הממצא הראשון הוא של מחלה קשה שתגרום למגוון תסמינים ותחייב ניתוח לב).

במחלת מסתמים אפשר לחשוד בעקבות תלונות של החולה על סימפטומים אופייניים (כמו תעוקת חזה, התעלפויות, הפרעות קצב לב, עייפות במאמץ, קשיי נשימה במאמץ וכד’) או לגלותה באקראי בבדיקה שגרתית אצל רופא (“רשרוש לב”).

ישנם חולים שמוּעדים יותר לפתח מחלות מסתמים, ביניהם: מבוגרים (בני 75 ויותר); חולי סוכרת; מי שלקה בעבר בדלקת זיהומית של פנים הלב או בקדחת שגרונית (למשל, כתוצאה מדלקת גרון סטרפטוקוקית שלא טופלה); מי שעבר אירוע לבבי (התקף לב); וכן מי שסובל מאי-ספיקת לב או ממחלות לב באופן כללי.

בעבר נהגו הקרדיולוגים להיעזר בסטטוסקופ לצורך האבחנה (שכן לבעיות בסגירת או פתיחת המסתם יש קולות אופייניים של איוושה, שרופא מיומן יכול לאבחנם באמצעות האזנה), אולם מאז כניסת בדיקת האקו לשימוש נרחב לפני כ-20 שנה, היא הפכה ל-“Gold Standard” (בדיקת הבחירה) של התחום – והיא כיום הכלי המרכזי והעיקרי לאבחון מחלות מסתמים.

בדיקת אקו לב

בדיקת אקו-לב (נקראת לעתים גם: אקוקרדיוגרפיה, אקוקרדיוגרם) היא בדיקת אולטרסאונד קצרה, בלתי פולשנית, שלא כוללת קרינה ולא מכאיבה לנבדק. במהלכה מונח על חזהו של המטופל מתמר (הזרוע של מכשיר האולטרסאונד) ששולח אל המקום גלי על-קול בתדרים גבוהים – ומייצר תמונה מדוייקת של האזור.

הבדיקה מאפשרת להדגים בקפדנות את מבנה חלל הלב (בכלל זה: אנומליות שונות, ובהן מומי לב מולדים), את תפקוד שריר הלב, את מהירות זרימת הדם בתוך הלב, את הלחץ התוך-ריאתי ואת רמת תפקוד וחופשיות זרימת הדם.

בנוסף, הבדיקה מדגימה במדוייק את מבנה המסתמים ותפקודם בפועל, ובודקת האם הם נפתחים ונסגרים כראוי. בדיקת אקו מספקת לקרדיולוג מידע מדויק על דרגת ההיצרות ואת חומרת הדלף. קיימים קריטריונים ברורים, ועל פיהם מסווגת היצרות או דליפה באחד המסתמים לאחת מ-3 דרגות – “קל”, “בינוני”, “קשה”.

אקו לב דרך הוושט

במיעוט הבדיקות (כ-15%) לא ניתן להגיע לאבחנה חד-משמעית לגבי מצב המסתמים לאחר ביצוע אקו-לב. במקרה כזה יונחה המטופל לבצע אקו-לב דרך הוושט (Transesophageal Echocardiogram או TEE בקיצור). זוהי בדיקה פולשנית (בדומה לבדיקת גסטרוסקופיה), ובמהלכה מוכנס אל לועו של המטופל צינור דק שבקצהו מתמר אולטרסאונד.

אקו לב בגישה ושטית מאפשר לראות פרטים שאינם אפשריים לצפייה באקו-לב “רגיל” שמונח על בית החזה, כמו: זיהומים על גבי המסתמים. בנוסף, הוא נחשב ככלי הדמיה ייעודי למצבים שונים. כך, למשל, באי-ספיקה מיטראלית אפשר לטפל באמצעות ניתוח או על ידי צנתור עם בלון. ישנם קריטריונים ברורים לכך – אולם רק אקו דרך הוושט יוכל לתת לרופא מידע מפורט מספיק, לקבלת החלטה בעניין.

אקו לב תלת מימדי

בשנים האחרונות נכנסה לשימוש בדיקה משוכללת עוד יותר – אקו לב תלת מימדי (3D). הבדיקה מאפשרת להדגים בפרוטרוט את הגודל והתפקוד של חדרי ועליות הלב, מבנה ותפקוד המסתמים ואפילו להעריך את זרימת הדם בעורקי הלב. הטכנולוגיה החדשנית מאפשרת לקרדיולוג לראות את הלב הפועם מזוויות שונות, לקבל הרבה יותר מידע לבבי, אנטומי ותפקודי – וכך לקבל החלטות מושכלות יותר באשר למטופל.

הבדיקה מאפשרת להעריך בצורה טובה יותר את תפקוד מסתמי הלב וההפרעות המדוייקות שנגרמות בעקבות כך לזרימת הדם בלב – וכך לתכנן טיפול טוב יותר, למשל: להחליט שניתן לבצע ניתוח לתיקון המסתם במקום להחליפו. הבדיקה היא כה משוכללת ומפורטת, עד שלעתים היא עשויה להחליף צנתור אבחנתי.

צנתור אבחוני

בדיקה נוספת שנהוגה בתחום במקרים מסויימים היא צנתור לב אבחוני (הנקרא בשפה המקצועית “אנגיוגרפיה כלילית” או Diagnostic cardiac catheterization ).

חרף יכולותיה האבחוניות הטובות, היא לא מתבצעת כעניין שבשגרה בתהליך האבחון של בעיה מסתמית (שכן היא פרוצדורה פולשנית), והיא משמשת רק כ”בדיקת קו שלישי” (חשד לבעיה משמעותית במסתם שאקו לב ואקו דרך הוושט לא הצליחו להוכיח).

במקרים אלו הבדיקה מעט מורכבת יותר מאשר בצנתור כלילי. מוחדרים 2 צנתרים – למערכת הוורידית ולמערכת העורקית ומתבצעים סדרת מדידות שונות בכדי לאושש או להפריך חשד למחלת שסתומים משמעותית.

מאידך, לפני ניתוח מסתמים למועמדים לניתוח בני 40 ויותר יש באופן שגרתי לבצע צנתור כלילי שמטרתו העיקרית היא לוודא שעורקיו של המטופלים אינם מוצרים או חסומים, בכדי להגדיל את הבטיחות הניתוחית. במקרים מסויימים ניתן להסתפק בביצוע צנתור וירטואלי (Cardiac CT). אם בצנתור (הפיסי או הווירטואלי) תתגלה היצרות בעורקים הכליליים – בניתוח לא רק יתוקן המסתם, אלא גם יבוצעו מעקפים, על פי הצורך.

להמשך: טיפול שמרני בבעיות מסתמים: בדיקות ומעקב

דילוג לתוכן