כולנו מכירים את הדימוי הקולנועי של גבר שאוחז בחזהו, מחוויר, צועק "יש לי לחץ איום בחזה" – ולוקה בהתקף לב. זוהי דרך ההסתמנות הגברית הקלאסית של אוטם שריר הלב (MI בשפה המקצועית, ראשי התיבות של Myocardial Infarction), והיא עשויה לכלול גם כאבים שמקרינים למקומות נוספים, כמו יד שמאל או הלסת, ולעתים מלווה בקוצר נשימה.
לא תמיד יופיעו כל התסמינים אצל כל הגברים (בחלק מהמקרים יופיעו חלק מהסימפטומים, במקרים אחרים יתרחש מה שנקרא "התקף לב שקט" – ללא סימפטומים ברורים), קל וחומר כאשר אנחנו מדברים על נשים. אצל נשים התסמינים להתקף לב יכולים להיות שונים בעליל מאשר אצל גברים – בלי כאב בחזה ואפילו ללא קוצר נשימה. למעשה, מחקרים שנערכו בתחום הראו כי כ-50% מהנשים אינן חוות כאב בחזה בזמן התקף לב.
מדוע כל כך חשוב להכיר את התסמינים של "התקף לב נשי"? כפי שהקרדיולוגים נוהגים לומר – "זמן הוא שריר". במילים אחרות: כל דקה של עיכוב בפינוי לבית החולים ובקבלת טיפול, משמעותה שעוד שריר לב ניזוק. כל המחקרים והתצפיות, בכלל זה בישראל, מראים שנשים מגיעות מאוחר יותר מגברים לחדרי המיון – אחת הסיבות לכך היא חוסר ההיכרות של הסימפטומים, והעובדה שהן לא מעלות על דעתן שייתכן ולקו בליבן.
אז כמחצית מהמקרים של נשים שלקו בפועל בהתקף לב לא כוללים כאבים בחזה – מה כן יש? הקרדיולוגים מגדירים את הסימפטומים הנשיים כ"תסמינים בלתי-טיפוסיים" או "סימפטומים לא קלאסיים". זה כמובן מוגדר כך, משום שה"טיפוסי" הוא ה"גברי".
הסימפטומים הנשיים עשויים לכלול אחד או יותר מהדברים הבאים: עייפות קשה, בחילה, קוצר נשימה, שיעול טורדני, סחרחורת, הזעה מרובה, צרבת, בחילה, זיעה קרה, חרדה לא מוסברת, דפיקות לב חזקות או מואצות, כאבים ברום הבטן, בלסת, בגרון או בגב העליון ואי-נוחות או תחושות מוזרות (לחץ חזק, כאב חד, שריפה) בפלג הגוף העליון – בצוואר, בכתפיים, בידיים או בגב העליון.
קריאה זריזה של רשימת הסימפטומים עושה רושם שהיא כוללת כמעט כל תחושה לא נעימה במעלה הגוף, ונראה כאילו שעם כל שיעול שמופיע ביחד עם צרבת, צריך לרוץ לעשות א.ק.ג.– אך לא כך הדבר. איך אפשר לדעת מתי? הנה כמה סימנים.
כאב פתאומי בעוצמה ניכרת בחזה או בסרעפת הוא סימפטום קלאסי שצריך להדליק נורה אדומה (לנשים וגברים כאחד) – ויש ללכת לברר אותו באופן מיידי. כך גם לגבי כל תחושה חדשה של אי-נוחות או מיחוש, שמופיעה לראשונה באיזור החזה, מעל הסרעפת או בבטן העליונה – גם אם היא לא מאוד דרמטית. סימפטום חדש ופתאומי באיזורים הללו הוא דבר שאסור להתעלם ממנו, והוא מחייב הערכה רפואית דחופה של קרדיולוג.
מטופלות רבות שלקו בהתקף לב, דיווחו שהאירוע עצמו, גם אם לא כלל לחץ בחזה או כאבים כלל, לווה בתחושה מוזרה ש"משהו מאוד רע קורה לי". הנשים דיווחו כי זאת לא הייתה חרדה רגילה ושגרתית – אלא תחושה עוצמתית הרבה יותר, שלא תמיד הן ידעו להסביר את פשרה עד תום. רק לאחר שאובחנו כלוקות בהתקף לב, הן הבינו אותה לעומק.
ויש גם, ככל הנראה, סימנים מקדימים: באחד המחקרים דווח כי 70% מהנשים שלקו בליבן דיווחו על עייפות קיצונית בימים או בשבועות שלפני האירוע הלבבי; מחקר אחר העלה כי מחצית מהנשים שעברו אוטם לב לא הצליחו לישון ברציפות בימים שקדמו לכך; וקיים גם דיווח על כך ששני שלישים מהנשים לקו בשפעת בשבועיים-חודש שלפני התקף הלב.
עם או בלי סימנים מקדימים, ועם או בלי סימפטומים קלאסיים – חשוב להקשיב לגוף, לפעול במהירות במקרה של חשד ולברר באופן מיידי כל תחושה של כאב או אי נוחות באיזור החזה והסרעפת. ברפואה דחופה נהוג לומר ש"אם יש ספק – אין ספק". תמיד עדיף לשלול מצב מסכן חיים (הדבר נעשה באמצעות א.ק.ג, בדיקה פיסיקלית ונטילת דם), בהשוואה לאלטרנטיבה: להישאר עם נזק לכל החיים או חלילה למות.
