מתי יש צורך בביצוע ניתוח מעקפים לעורקים הכליליים בלב?
ניתוח מעקפים הוא פתרון ניתוחי שעשוי להתאים למי שסובל מטרשת העורקים הכליליים. במצב של טרשת, מצטברת שכבה שומנית (המכילה, בין היתר, כולסטרול, סידן ופסולת תאית) על דפנות העורקים המזינים את הלב. הדבר מביא להתעבות והיצרות של העורקים, ובסופו של דבר עלול לגרום להתקף לב, לשבץ מוחי ולמחלות כלי דם קטלניות אחרות. לא כל מצב מתקדם של טרשת עורקים מחייב ביצוע ניתוח מעקפים, ובחלק מהמקרים ניתן להסתפק בפתיחת עורקי הלב באמצעות צינתור, לעתים עם השתלת תומכן ("סטנט") שימנע מהעורקים להיסתם בשנית. יחד עם זאת, קיימים מקרים שבהם לא ניתן לפתוח את העורק החסום בצינתור (בשל אופי או מיקום החסימות העורקיות); או שבוצע צינתור אך הוא לא הצליח לפתוח את החסימות; או שמראש, על פי היקף ודרגת החסימות, נראה כי עדיף לבצע מלכתחילה ניתוח מעקפים. ניתוח כזה יכול להתבצע גם כניתוח חירום דחוף, לאחר התקף לב משמעותי. קיימות כמה התוויות לניתוח מעקפים בהן: היצרות קשה של העורק השמאלי הראשי (ה-LMCA), טרשת חריפה של שלושת כלי הדם הכליליים, אי ספיקה קשה של החדר השמאלי ובעיית עורקים משולבת במום מסתמי. מכל מקום, לפני קבלת החלטה על ביצוע ניתוח, חשוב להתייעץ עם רופאי קרדיוהיל המומחים בטיפול בבעיה (מנתח לב וקרדיולוג), ולדון יחד איתם בסוגי הניתוחים והטיפולים השונים, היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם, ומידת התאמתו האישית של המטופל אליהם.
מהלך ניתוח מעקפים
ניתוח מעקפים מתבצע בהרדמה כללית ויכול להתבצע בכמה שיטות: הטכניקה המסורתית, שבה מנסרים את עצם בית החזה ומחברים את המטופל למכונת לב-ריאה; טכניקה חדשה יותר, שבה מבצעים את הניתוח ללא חיבור למכונת לב-ריאה, ועם לב פועם (OPCAB); וטכניקה חדשנית עוד יותר, של ניתוח מעקפים בגישה מזערית, שבה מתבצע הניתוח ללא פתיחת בית החזה (MIDCAB). ההחלטה על סוג הטכניקה שתבוצע תלויה, בין היתר: במצב הלב והעורקים של המטופל, בהתוויות הכלליות הקיימות לפעולה ובניסיונו של המנתח בטכניקות השונות. ניתוח מעקפים בגישה מזערית מיועד כיום רק למקרים של מעקפים בעורק השמאלי הקדמי היורד. בראשית ניתוח המעקפים, מנסר הכירורג את עצם בית החזה של המטופל (עצם הסטרנום). אם נבחרה הטכניקה המסורתית, ליבו של המטופל יחובר אל מכונת לב-ריאה ויידום במהלך כל הפרוצדורה עד לסיומה (ניתוח לב פתוח). המכונה מחליפה את תפקידו של הלב כמשאבה ואת תפקיד הריאות כמחמצנות, וכך ניתן לשמור על התפקוד התקין של הגוף. כאשר מבצעים ניתוח מעקפים בלב פועם, ממשיך הלב לפעום כסדרו במהלך הניתוח. שימוש בשורה של מייצבים מאפשרים למנתח גישה נוחה אל העורק החסום בלבד, ללא הפרעה לפעילותו התקינה של הלב. לצורך מעקפים משתמשים בורידים שנקצרים מהרגליים ובעורקים שמקורם בדרך כלל בעורקי השד המצויים בתוך בית החזה. כל זאת בהתאם למספר המעקפים להם זקוק החולה ולעורקי המטרה. לאחר שזוהה החלק החסום בעורק הלב, משיק המנתח את המעקף אל מעבר לאזור החסום באמצעות כלי הדם הוורידים והעורקים שהוכנו מראש. אחרי ביצוע המעקפים לכל החסימות באמצעות כלי הדם החדשים, חוזר לבו של המטופל לעבודה סדירה באופן עצמאי או באמצעות מכת חשמל מדפיברילטור ומנתקים אותו ממכונת הלב-ריאה. לאחר מכן סוגר המנתח את בית החזה והחולה מועבר ליחידה לטיפול נמרץ.
המהלך הצפוי לאחר הניתוח
מייד לאחר סיום הניתוח מועבר החולה ליחידה לטיפול נמרץ כשהוא מורדם ומונשם. במהלך הימים הראשונים שלאחר הניתוח ובהתאם לסוג הניתוח, ינותק החולה בהדרגה ממכשיר ההנשמה. לאחר שמצבו יתייצב הוא יועבר למחלקה לניתוחי לב להמשך טיפול. לאחר שחרורו יעבור החולה להחלמה באחת ממחלקות ההחלמה בהתאם לבחירתו ולאישור קופת החולים בה הוא מבוטח.
חולה שמגיע בזמן לניתוח ולא מאוחר מדי מבחינה רפואית, חוזר לחיים רגילים ולשגרה לאחר תקופת ההחלמה, כולל לפעילות גופנית ללא מגבלות, לספורט, נסיעות לחו"ל ולשגרה מלאה. החולה יהיה במעקב לטווח ארוך אצל הקרדיולוגים ממרפאת קרדיוהיל ויוכל להתייעץ באופן פרטני ע"פ הצורך.
הרחבה על ההערכות, ההרדמה וההחלמה מניתוח מעקפים לבבי.