מהן המחלות שעלולות להתפתח במסתמי הלב?
בלב שלנו ישנם 4 מסתמים (או שסתומים), אשר תפקידם להזרים חד-כיוונית את הדם בתוך חללי הלב ומהם לכל הגוף. כל מסתם מכוון את הדם בין מדורי הלב השונים בכיוון אחד, בזמן כיווץ העליות והחדרים, כדי שיגיע אל העורקים הגדולים ומשם לריאות ולשאר חלקי הגוף.
מחלה במסתם הלב נגרמת בשל שינויים במבנה הרקמות ובמרכביהם , הגורמים להפרעה בזרימת הדם ללב ולשאר הגוף. מחלות אלו נחלקות לשני סוגים:
אי-ספיקת מסתם הלב: כאשר המסתם לא נסגר עד הסוף ומאפשר לחלק מהדם לזרום בכיוון הפוך לזרימה התקינה (כלומר: לדלוף)
היצרות מסתם הלב – כאשר המסתם לא נפתח עד הסוף ומקשה על זרימת הדם דרכו.
מהם התסמינים?
חולשה, עייפות, קוצר נשימה במאמץ, דפיקות לב מואצות, וכאבים בחזה. לעתים לא יופיעו סימנים כלל והמחלה המסתמית תתגלה בבדיקה מקרית של אקו-לב (אולטרסאונד לבדיקת תפקוד הלב).
בעקבות הבעיות במסתמי הלב יכול להיווצר מצב של אי-ספיקת לב (קרי הלב לא מצליח לעמוד בדרישת אספקת הדם של איברי הגוף) ועולה הסיכון למוות. אך ברוב מוחלט של המקרים הזיהוי הראשוני הוא מוקדם מספיק כדי למנוע זאת.
מהם גורמי הסיכון העיקריים למחלות מסתמי הלב?
הזדקנות/ הסתיידות שלהם, מום מולד במבנה המסתם שעם השנים הולך ומידרדר, אוטם שריר הלב (התקף לב) – שבו הטבעת הטבעית שמקיפה את המסתם מתרחבת (מה שגורם לו להימתח לצדדים ולא להיסגר היטב), ומחלות של שריר החדר השמאלי שגורמות להרחבת הלב ולמתיחת המסתם (עשויות להתפתח עקב זיהום ויראלי או להיות מולדות/ גנטיות).
מהו ניתוח מסתמי לב בגישה זעיר פולשנית?
החלפת המסתם: בניתוח זה המסתם הפגום – מוצר או דולף ואינו בר-תיקון – נכרת, ובמקומו מושתל תותב עמיד ממתכת או תותב ביולוגי (מסתם של תורם שנפטר/ רקמת מסתם מין החי).
ניתוחים אלו יכולים להיעשות בגישה זעיר פולשנית (Minimally Invasive) – באמצעות חתך צדדי ימני של מספר סנטימטרים, בין הצלעות, וזאת בעזרת מצלמה קטנה (אנדוסקופ) ומכשירי ניתוח יעודיים, והפעולות הניתוחיות נראות על מסך המצלמה. כלומר, הניתוח כולו נעשה באמצעות חתך קטן במיוחד (Port Access) שלא מצריך פתיחה מלאה של בית החזה. זאת לעומת ניתוח לב פתוח, שדורש פתיחה מלאה של עצם החזה הקדמית, שעובר במרכז בית החזה מלפנים. כך, הניתוח בגישה הזעיר פולשנית מפחית את הכאבים והטראומה שנגרמים בשל פתיחת בית החזה, האשפוז לאחריו קצר, הסיכון לזיהומים באזור הניתוח מופחת, והוא גם נותר אסתטי יותר (הצלקת קטנה במיוחד), והמטופל חוזר לשגרה במהרה.
עם זאת, הן בגישה המסורתית והן בגישה הזעיר פולשנית המטופל מחובר למכונת לב-ריאה. זאת באמצעות צינוריות שמחדירים ללב או לכלי הדם הגדולים שיוצאים ממנו.
מה ההבדל בין ניתוח מסתם הלב בגישה המסורתית לבין הגישה הזעיר פולשנית?
בגישה המסורתית נדרשת פתיחת בית החזה ומסתם מוחדר דרך חלל בית החזה הפתוח, ובגישה הזעיר פולשנית המסתם מוחדר דרך כלי דם במפשעה בחתך של 2 סנטימטרים.
בכך נחשבת פרוצדורה זו לפחות פולשנית ועם זמן החלמה מהיר יותר מהגישה המסורתית של ניתוח מסתם הלב.
למי מיועד ניתוח לתיקון או החלפת מסתם הלב בגישה זעיר פולשנית?
מקובל לבצעו בעיקר לתיקון המסתם המיטרלי (שאחראי על מעבר חד-כיווני של דם מהעלייה השמאלית לחדר השמאלי) או החלפת המסתם האאורטלי אין הגבלות מוגדרות של משקל, גיל ומבנה גוף, וההחלטה מתקבלת על ידי המנתח באופן פרטני. יש לציין כי ניתן לתקן את המסתם המיטרלי גם בצנתור, אך אפשרות זו מתאימה בעיקר למטופלים מבוגרים מאוד ולכאלו שהניתוח מסכן אותם מאוד.
כמה זמן אורך הניתוח?
2-3 שעות
מה משך האשפוז?
3-4 ימים
איך ההרגשה אחרי הניתוח?
רוב החולים לא סובלים מכאבים משמעותיים אחר הפעולה , חלקם נעזרים במעט משככי כאבים בימים הראשונים. ההתאוששות מהניתוח והחזרה לשגרה הן כאמור מהירות יותר מאלו של ניתוח לב פתוח; חתך קטן יותר בדופן בית החזה פחות מכאיב בתנועה, בנשימה עמוקה ובשיעול.
מהו שיעור ההצלחה לניתוח מסתם הלב בגישה הזעיר פולשנית?
ברוב המקרים התוצאה הניתוחית מצוינת והמטופלים מדווחים על הטבה משמעותית במצבם. איכות החיים בשנים שלאחר הניתוח ואריכות הימים מושפעות גם מגורמים שקשורים למצבו של המטופל לפני הניתוח, כמו תפקוד הלב והמסתמים הנוספים.
האם ישנם סיבוכים לניתוח מסתם הלב בגישה זעיר פולשנית?
הסיבוכים, נדירים ביותר ודומים לאלו של כל ניתוח.
הנחיות להתנהגות לאחר ניתוח מסתם הלב :
- מדי פעם מומלץ לתרגל נשימות עמוקות ולא מהירות ולבצע תרגילי פיזיותרפיה נשימתית בהדרכת הצוות הסיעודי; אוורור של הריאות חיוני למניעת זיהומים.
- יש לרחוץ את פצעי הניתוח במים זורמים וסבון מדי יום עד להחלמתם.
- יש לשתות נוזלים בהדרגה ולאכול תחילה מזון רך כמו לבן ודייסה כדי לא להכביד על הקיבה ולמנוע בחילה. בהמשך יש להתייעץ עם דיאטן/ית לגבי תזונה מתאימה.
- יש ליטול את התרופות שנקבעו ולהמשיך מעקב רפואי סדיר אצל רופא המשפחה וקרדיולוג.
- יש להיזהר מנפילות בימים הראשונים שלאחר הניתוח, שעלולות להתרחש בשל חולשה, כאבים, תרופות חדשות, לחץ דם נמוך ועוד.
- בתקופת ההחלמה יש לנוח כמה שאפשר במשך היום ומומלץ לקחת חופשת מחלה. עם זאת, בניגוד לניתוח המסורתי, ניתן לעשות מאמצים שמערבים את בית החזה, להרים משאות ולנהוג, לפי התחושה. בנוסף, מומלץ לבצע פעילות גופנית מתונה (הליכה למשל) בקביעות (ניתן ורצוי כחצי שעה כל יום כבר בחודש הראשון).
- מומלץ להתחיל לאחר השחרור בתוכנית לשיקום לב, שכוללת הדרכה תזונתית, פעילות גופנית מבוקרת והרצאות בנושאים הקשורים לבריאות הלב. היא מסייעת לחזור לחיי שגרה ולתפקוד מלא, וכלולה בסל הבריאות.
מתי מומלץ לפנות לרופא?
- אי סדירות בקצב הלב
- כאבים בחזה שאינם דומים לכאבים לאחר הניתוח
- חוסר יציבות, עייפות קיצונית, סחרחורת או כל הרגשה חריגה אחרת
- עלייה חדה במשקל (ק"ג-שניים ביומיים), שעלולה להעיד על חוסר איזון תרופתי
- קוצר נשימה במנוחה
- הפרשה, אודם או נפיחות באזור הניתוח
- חום מעל 38.5
