פגם במחיצה הבין-חדרית (Ventricular Septal Defect)
המום הלבבי הנפוץ ביותר בתינוקות, אשר יכול להיות מום יחיד או כחלק ממום לבבי נרחב יותר, כגון טטרלוגיה על שם פאלוט (ראה בהמשך). ברוב המקרים הפגם במחיצה שבין שני החדרים נסגר באופן ספונטאני ואין צורך בהמשך מעקב. במקרים בהם הפגם נותר פתוח יש צורך בהמשך מעקב סדיר, ולעתים הפגם מתגלה רק בחיים הבוגרים. ההחלטה על הצורך בטיפול, אשר יכול להתבצע בניתוח או בצנתור, מתקבלת על סמך מספר פרמטרים כגון מיקום הפגם, גודלו, השפעתו על תפקוד וגודל הלב ואירועים של זיהום תוך-לבבי כתוצאה מהפגם. המעקב נעשה על ידי אקו לב, כאשר לעתים יש גם צורך ב-MRI של הלב. סגירת הפגם מפחיתה את הסיכון שבהתקדמות לי ספיקת לב, להפרעות קצב ולזיהומים שבתוך הלב.
כאשר הפגם שבין החדרים הינו חלק ממום נרחב יותר, אופן המעקב והטיפול נקבע לפי המהלך הקליני של מום זה.
טטרלוגיה על שם פאלוט (Tetralogy of Fallot)
מום מולד אשר נגרם כתוצאה מהיווצרות לא תקינה של המחיצה הבין-חדרית בחיים העובריים, ושכולל גם היצרות במוצא חדר ימין, התעבות של חדר ימין ומנח ייחודי של אבי העורקים, אשר נמצא מעל שני החדרים במקום מעל החדר השמאלי. ברוב המוחלט של המקרים המום מתגלה ומתוקן בחודשים או בשנים הראשונות לחיים. מכיון שלעתים קרובות הניתוח הראשוני לתיקון המום כולל גם כריתה של המסתם הריאתי- כלומר המסתם שנמצא בין החדר הימני של הלב לעורק שמוביל את הדם לריאות, קיים צורך במעקב קבוע אשר כולל בדיקות אקו לב ו-MRI של הלב. ההחלטה על הצורך והתזמון של השתלת של מסתם ריאתי חדש מתקבלת בהסתמך על בדיקות ההדמיה. במקרים נבחרים ניתן להשתיל מסתם כזה בחדר הצנתורים ובכך לחסוך את הצורך בניתוח.
להמשך: מומים במסתמי הלב
