פרוצדורות כירורגיות לכריתת אונה בריאה
כאשר מתקבלת החלטה על ביצוע ניתוח להסרת גידול סרטני מהריאות, הרופאים בוחרים את השיטה הניתוחית הטובה ביותר, הן מבחינת סיכויי ההצלחה והריפוי והן מבחינת האפשרות להפחית ככל הניתן את הקושי הנגרם לחולה לאחר הניתוח. החלוקה הבסיסית בניתוחי חזה היא בין ניתוחים פתוחים, המבוצעים בדרך כלל במקרים בהם אין ברירה אחרת מלבד פתיחת בית החזה והגעה פיזית אל המקום הנגוע, לבין ניתוחים טורקוסקופיים, בהם אין פתיחה של חלל החזה והניתוח מתבצע בעזרת ציוד וידאו מתקדם וכלי ניתוח מתאימים.טכניקת הניתוח המועדפת על ידי מנתחי החזה היא טורקוסקופיה (VATS – Video-Assisted Thoracoscopic Surgery). מחקרים הראו כי רמת הסבל הנגרמת לחולה בטכניקה זאת קטנה משמעותית מניתוחים פתוחים וכי סיכויי ההחלמה מניתוח כזה גדולים משמעותית לעומת ניתוחים פתוחים. עם זאת, חשוב לציין כי לעתים מיקום הגידול בריאות או סיבות אחרות אינם מאפשרים ביצוע טורקוסקופיה ולפיכך הרופאים יבחרו לבצע ניתוח פתוח. אין להסיק כי הבחירה בניתוח פתוח מעידה בהכרח על סיכויי הצלחה והחלמה קטנים יותר.
בפרוצדורה הטורקוסקופית כמו בניתוח רגיל, המנותח נמצא תחת הרדמה מלאה והוא מונשם לכל אורך הניתוח עד לשלב ההתאוששות. במהלך הניתוח עצמו המנתח מבצע שלושה חתכים קטנים מתחת לבית החזה של המנותח. דרך אחד הפתחים תוחדר מצלמת הווידאו, שתעביר תמונה מוגדלת של חלל החזה וריאותיו של המנותח אל צג הטלוויזיה הנמצא בחדר הניתוח. דרך שני הפתחים האחרים יחדיר המנתח את ציוד הניתוח הייעודי ויבצע את כריתת האונה ואת הוצאת הרקמות הנגועות אל מחוץ לגופו של החולה. להבדיל מניתוח להסרת ריאה שלמה או כריתה מסיבית של חלק מהריאה, להסרת האונה יש השפעה מינורית יחסית על יכולת הנשימה של החולה. קוצר הנשימה, המורגש אצל החולה מיד לאחר הניתוח, הוא בדרך כלל שגרתי, מהווה חלק מהליך ההחלמה ועתיד לחלוף במהירות יחסית.
