מערכת כלי הדם האנושית
לרובנו יצא לפחות פעם אחת להתבונן בכיור רחצה מוצף או באסלה העולה על גדותיה. מערכת האינסטלציה הביתית שלנו בנויה ממערכת של צינורות פלסטיק או מתכת המוליכים מים טריים אל הברז, ומעבירים את המים המשומשים אל מערכת הביוב העירונית. לאורך השנים היא נחשפת למשקעים וחומרים החודרים אליה וגורמים אחת לכמה זמן לאותן סתימות והצפות המוכרות לכולנו. בדרך כלל, הפתרון שלנו לבעיה הוא טלפון לאינסטלטור החביב עלינו על מנת שיתקן את הסתימה ויפתור את הבעיה.
מערכת הדם האנושית דומה מאד למערכת האינסטלציה הביתית שלנו, אלא שלהבדיל ממערכת האינסטלציה, מערכת כלי הדם היא מערכת סגורה, כלומר הדם נשאר בתוך הגוף ואינו מפונה החוצה. מערכת כלי הדם אחראית בין היתר להעברת חומרי הקיום ההכרחיים לגוף, כמו חמצן וחומרי תזונה, ולסילוק פסולת לא רצויה אל מחוץ לגוף באמצעות מערך ההפרשות שלנו, הכולל את השתן, הצואה, הזיעה ועוד. תפקידו הראשי של הדם הוא להעביר את החמצן, אותו אנו מקבלים מהאוויר שאנו נושמים, לשאר איברי הגוף. שינוע החמצן נעשה דרך מערכת מסועפת ומורכבת של עורקים וורידים, כשבמרכז המערכת יושבת אחת המשאבות היעילות ביותר בטבע – הלב האנושי.
הלב, העורקים והוורידים
הלב האנושי הוא שריר חלק (שריר שפעולתו אינה רצונית והוא פועל באופן אוטומטי), שכאמור, מהווה סוג של משאבה הנמצאת במרכז מערכת כלי הדם. מהלב יוצאים העורקים הנושאים את הדם רווי החמצן שהגיע מהריאות אל איברי הגוף השונים. מערכת העורקים מתחילה באבי העורקים (Aotra) מסתעפת אל העורקים הכליליים (Coronary Arteries) ומשם הולכת ומסתעפת דרך קבוצות עורקים משניות כמו העורקים הקרותידיים (Carotid), המוליכים דם מחומצן אל המוח, העורקים הפריפריאליים (Peripheral), המוליכים דם אל הגפיים, העורקים הספלנכיים, המגיעים אל חלל הבטן, והעורקים הכילייתיים, המגיעים אל הכליות.
עם סיום הולכת הדם המחומצן והשימוש בו על ידי האיברים השונים, חוזר הדם המשומש אל הלב דרך מערכת הוורידים. מערכת זאת דומה במבנה שלה למערכת העורקים אלא שהיא עובדת באופן ההפוך למערכת העורקים. בקצה דרכה של מערכת הוורידים הדם יגיע חזרה אל הריאות, שם יועשר שוב בחמצן, ושוב יוזרם באמצעות העורקים השונים אל תאי הגוף. מחזור הדם מתבצע באופן רציף ואוטומטי לאורך כל חיי האדם, כשכל הפסקה או פגיעה ברצף המחזורי עלולה להוביל לפגיעה באיברים השונים ובמקרים קיצוניים אף למוות.
כיצד נוצרת טרשת בעורקים
אם נחזור לרגע אל דוגמת הסתימה בכיור הרחצה, גם במערכת כלי הדם מצטברים עם השנים משקעים לא רצויים כגון שומנים, תאי שריר וחומרים נוספים שמסיבות שונות לא סולקו אל מחוץ לגוף. משקעים אלה מצטברים בעורקים וגורמים להיווצרות של רובד קשיח הנקרא פלאק (plaque), הגדל לאורך השנים וגורם להיצרות הולכת וגוברת בעורק המוליך את הדם. רובד הפלאק הולך ומתעבה עם הזמן עד שהוא גורם לקושי במעבר הדם כתוצאה מהיצרות של העורק ובמקרים הקיצוניים כתוצאה מחסימה מוחלטת שלו. התהליך הזה של היצרות העורק או חסימתו בסוף התהליך נקרא טרשת או הסתיידות עורקים (Atherosclerosis).
טרשת העורקים היא, לצערנו, היא חלק בלתי נפרד מחיינו החל מרגע הלידה. אולם, למרות זאת, יש לנו את היכולת, דרך אורח החיים שלנו, לקבוע ולשלוט בקצב היווצרותה (למעט אצל אנשים בעלי בעיות גנטיות ספציפיות), על ידי שמירה על אורח חיים בריא יותר מבחינת תזונה, פעילות גופנית, הימנעות מגורמי סיכון ידועים כמו עישון ועוד. אורח חיים לא בריא יביא בהכרח להאצה של תהליכים טרשתיים בעורקים השונים, מה שיוביל לפגיעה מהותית באיכות חייו של החולה. זאת בנוסף לעלייה משמעותית בסיכון לפתח מחלות לב, התקף לב, עליה של לחץ הדם הנובעת מהגברת הלחץ על ידי הלב על מנת לדחוק את הדם דרך המעבר הצר, מחלות דם שונות, שבץ מוחי ובמקרים מסוימים אף למוות.