טיפול ניתוחי
פרוצדורה ניתוחית היא הלחם והחמאה של הטיפול בבעיות מסתמים בעולם הרפואה, והיא נחשבת לפתרון הטיפולי המוחלט, הגורף והשלם ביותר לכך. במהלך הניתוח מתקן מנתח הלב את המסתם הפגום, או, אם אין באפשרותו לתקן אותו – מחליף אותו במסתם ביולוגי או מכאני.
ניתוחי מסתמים נערכים בעולם הרפואה בהצלחה כבר יותר מ-30 שנה – והם הולכים ומשתכללים כל העת. בישראל מתבצעים כ-2,000 ניתוחי מסתמים מדי שנה.
בעבר, כאשר ניתוחי המסתמים עוד היו בחיתוליהם, היו הקרדיולוגים ומנתחי הלב ממתינים עם ביצוע הניתוח עד ל"דקה ה-90", ורק כאשר מצבו של החולה החל להידרדר או שהוא הדגים סימפטומים קשים בעקבות המחלה (נניח: קוצר נשימה משמעותי במנוחה) – הוא הופנה לפתרון הכירורגי.
כיום, בעקבות הנסיון הרב שנצבר בתחום, הטכנולוגיות החדשות שנכנסו לשטח והעובדה שניתוחי מסתמים הפכו לעניין שגרתי ושכיח – שונו הקריטריונים וההתוויות לביצוע הניתוח. כיום מבצעים את הניתוח מוקדם יותר, כאשר הבעיה עוד קטנה, והניתוח יהיה פשוט יותר – וכבר לא מחכים עד לרגע האחרון ממש עם ביצוע הניתוח.
חולה א-סימפטומי (שאין לו כל תסמינים קליניים לבעיה מסתם) וללא תלונות (למשל: על קוצר נשימה) בדרך כלל לא ינותח – אבל אם פעם היו מחכים לראות נזק לבבי משמעותי, הרי שהיום ההעדפה תהיה לנתח חולה טרם היווצרות נזק, שעה שבה עדיין ניתן לתקן את המסתם – מה שיחסוך את הצורך בהחלפתו.
זאת לאור מחקרים בתחום שהראו כי הטקטיקה הטיפולית הגרועה ביותר היא להמתין עם ביצוע הניתוח עד שהחולה מאוד סימפטומטי וסובל. במצב כזה, פעמים רבות הפגיעה בלב היא כבר קשה מאוד ובלתי הפיכה. גם אם הניתוח יבוצע היטב ויעבור בשלום – הלב יתקשה להתאושש, ואף עלול להמשיך ולהידרדר. משום שמחלת המסתמים היא פרוגרסיבית (מתקדמת) ולא תעצור בעצמה, עדיף לנתח קודם – מאשר אחרי שתתרחש פגיעה שלא ניתן לשקמה.
במילים אחרות: המנותחים היום, רבים מהם בשנות ה-60 לחייהם, מגיעים לניתוח כשהם הרבה יותר "בריאים" ו"שמורים" מאשר בעבר. הדבר מאפשר לבצע בהם ניתוח פשוט יותר (כי המסתם רק בראשית הידרדרותו), מוצלח יותר (כי אפשר לתקן במקום להחליף – וזה תמיד עדיף) ועם סיכון ניתוחי והרדמתי נמוך יותר. אם כי חשוב להדגיש שכל מקרה לגופו, ומועד הניתוח נשקל קונקרטית לגבי כל מטופל, בהתייחס לנתונים הרפואיים והאישיים שלו.
טיפול צנתורי
בשנים האחרונות החלו צנתורים להחליף, במקרים מסויימים שנבחרים בקפידה, את הניתוחים לתיקון מסתם. לצנתור יתרונות משמעותיים על פני הניתוח (הוא פולשני פחות, לא נעשה בהרדמה, קצר יותר, מתאים למי שנמצא בסיכון ניתוחי והרדמתי גבוה וכדומה) אך גם חסרונות בהשוואה לניתוח (הוא לא תמיד יכול לפתור את הבעיה בצורה טובה כמו הניתוח, דורש מיומנות גבוהה, פעמים רבות המחלה חוזרת לאחר כמה זמן ועדיין לא ברור מהו משך חיי המסתם שמושתל בשיטה זו).
טיפול צנתורי במחלות מסתמים קיים כיום בהתוויה הבאה: הרחבה באמצעות בלון של מסתם מיטראלי עם היצרות (נעשה בעיקר בקשישים בעלי סיכון ניתוחי גבוה ובנשים הרות).
החל ב-2010 נכנסה לישראל טכנולוגיה חדשנית ומתוחכמת בשם TAVI (ראשי התיבות של Transcatheter Aortic-Valve Implantation או השתלת מסתם אאורטלי באמצעות צנתור). חברת היי-טק ישראלית היא אחת המפתחות של הטכנולוגיה, המאפשרת להחליף מסתם אאורטלי חולה במסתם מלאכותי חדש – וכל זאת באמצעות צנתור וללא צורך בניתוח.
בעולם בוצעו עד כה כ-50,000 פרוצדורות כאלו, שהוכיחו עצמן עדיפות על טיפול תרופתי בחולים בהם הניתוח מסוכן מדי (30-50% מהחולים). כיום שמורה הטכנולוגיה רק לחולים עם סיכון ניתוחי גבוה ביותר (חולים שכבר עברו ניתוח לב או כאלו הסובלים ממחלות רקע קשות, כמו מחלת ריאות משמעותית, אי ספיקת לב קשה וכדומה).
אחת הסיבות לכך שפרוצדורת TAVI אינה מבוצעת כעניין שבשגרה בכולם, היא שטרם נצבר לגביה נסיון של עשרות שנים ומיליוני חולים עם מעקב של עשרות שנים לאחר הניתוח – כפי שנצבר בניתוחי תיקון והחלפת מסתם.
בנוסף, לאחרונה החלו קרדיולוגים בטיפול צנתורי באי ספיקה מיטראלית Mitral Clip. טיפול זה נבחן כעת, וניתן כיום בפרוטוקול ניסויי בלבד, עם תוצאות ראשוניות.
להמשך: החלפת מסתם: ביולוגי או מכני?
