העורקים הקרותידים (עורקי הצוואר), בשונה מעורקי הגפיים, ממוקמים בסמיכות גבוהה לאחת המערכות החשובות בגוף אם לא החשובה שבהן – המוח. תפקידם להוביל חמצן אל המוח וחסימה טרשתית ברמה גבוהה בעורקים הללו עלולה להסתיים בשבץ מוחי בדרגות שונות ואף במוות. במקרה של חסימה טרשתית בעורקי הצוואר קיימת אפשרות לבצע צנתור ולהתקין תומכנים (סטנטים) בעורקים (אנגיופלסטיקה) ולחלופין לבצע אנדארטרקטומיה.
בניתוח אנדארטרקטומיה מנתח כלי דם חושף את העורק הצווארי באמצעות חתך אלכסוני בצוואר. אזור החסימה בעורק מבודד ונחסם לזרימת דם, כאשר במידת הצורך מבוצע מעקף לאזור החסום, המאפשר את המשך זרימת הדם למוח במסלול המנותח. בהמשך המנתח פותח את העורק, מנקה את הרובד הטרשתי וסוגר חזרה את העורק, כאשר במקרים רבים הוא מוסיף לו חתיכה נוספת (טלאי) שנלקחה מכלי דם אחר. מטרת התוספת היא להגדיל את קוטר העורק וכך לאפשר זרימת דם איכותית אל המוח. במרבית המקרים הניתוח בעורקי הצוואר מבוצע תחת הרדמה מלאה של החולה אך קיימת גם אפשרות לביצועו בהרדמה אזורית (חסם עצבי צווארי).
עם סיום הניתוח תיבדק איכות זרימת הדם באזור המטופל והחולה יישאר בבית החולים להשגחה מלאה למשך כשבוע. עם השחרור מבית החולים יתחיל החולה בהליך שיקום הדרגתי בהתאם לרמת הפגיעה שחווה עקב החסימה בעורק (רמת השבץ המוחי במידה והיה כזה), גילו, מצבו הבריאותי הכללי וכולי. כמו בכל מקרה של מחלות כלי דם ולב, חשוב מאד כי החולה המטופל יקפיד על אורח חיים בריא ונכון למניעה של הישנות מקרי טרשת או החמרת מצבם של מוקדים טרשתיים שאינם דורשים התערבות בשלב זה. אי הקפדה על תזונה נכונה, פעילות גופנית או שמירה על הוראות הטיפול התרופתי, מהווה גורם סיכון גבוה ומיידי לחייו התקינים של החולה.
